-
לינק
מצגת מעניינת של ד"ר רחל לוין-פלד וד"ר יעל קלי מהטכניון בה נסקרים הסוגיות הבאות במחקר שנערך שם: טכנולוגיות הוויקי- מאפיינים, עקרונות עיצוב המיושמים במחקר הנוכחי באמצעות טכנולוגיית הוויקי, סביבת המחקר הנוכחי: הקורס פילוסופיה של החינוך, פעילויות בקורס שיושמו באמצעות שימוש בוויקי, עבודה קבוצתית והתמחות מתפתחת (בגישת ג'יקסו באמצעות טכנולוגיית הוויקי), שימוש בתוצר הכיתתי כמשאב ללמידת המשך, עבודת חקר בקבוצות: חקר ביה"ס, מבנה פורטפוליו אלקטרוני שיתופי בוויקי, הערך המוסף של עבודה קבוצתית בוויקי, ממצאים: איכות תוצר החקר הקבוצתי, ממצאים- מחוון להערכת תוצרי החקר, מה קורה בתוך הקבוצה: שותפות מול שיתופיות.
-
לינק
הוויקי שייך למחלקת הכלים השיתופיים ברשת תחת הכותרת Web 2.0. הכלי מאפשר יצירת מידע שיתופי, בשיתופיות עם קבוצת משתמשים המונים אחד עד אינסוף. הוויקי הוא כלי שצפוי לחולל מהפכה של ממש בהוראה ובלמידה, כי זו פעם ראשונה שניתן לומר בביטחון שהכללת השיתופיות בלמידה איננה קלישאה של כנסים ומאמרים בחינוך, אלא מציאות הקורמת עור וגידים לעיננו ממש. הוויקי הוא מצבור דפי ווב באתר ייעודי שניתנת בהם הרשאה לעריכה, להוספה ולהשמטה לכל משתתף בו. המאמר מציג בהרחבה דרכים לשימוש בוויקי להוראה – שרטוט ראשוני בהצגת הנושא (אברום רותם)
-
לינק
אחת הבעיות העיקריות בפורומים חינוכיים בבתי ספר היא הפיכת הדיונים לשטחיים וטכניים באופן שלא מפתח חשיבה אצל מורים תלמידים. רצוי לקיים "הכשרת לבבות" של התלמידים ולהסביר להם מראש את הציפיות מהם ואת חשיבות הדיון בפורום. המורים עצמם צריכים להביא דוגמא ביצירת "שירשור" מעמיק בדיון בפורום. חשוב לשוב ולשוחח עם התלמידים על חשיבות פעולת השרשור ומשמעותה. יש להרבות בהצגת דילמות ואף לזמן לילדים נושאים שאין להם פתרון ברור או מוסכם. ששאלת רפלקצייה או משוב יכולה לפתוח פתח לתגובות באתר. עוד מומלץ כי מורים יקיימו תורניות בקבוצות הדיון השונות על מנת להגיב במהירות לדברי התלמידים וליצור נוכחות לה מודעים התלמידים. חשוב מבחינת המורים למנוע חזרה על אותם נושאים בפורום ובכך גם שעמום ודעיכה של פעילות הילדים שהתנסו כבר באותם נושאים.
-
לינק
הצוותים החינוכיים של שני מוסדות לימוד בישראל ובקנדה יזמו ביחד פרויקט משותף באינטרנט המבוסס על חקר מקורות וכתיבה באינטרנט. הפרויקט המתוקשב נבנה על שני מרחבי תקשוב זהים מבוססים WIKI. התלמידות מישראל (תלמידות אולפנת נוה חנה) מנהלות באנגלית את כל החומרים הכתובים שלהן באמצעות אתר ה-WIKI ובמקביל התלמידים מביה"ס התיכון במונטריאול בקנדה הקימו אתר WIKI מקביל ודומה ובו הם מציגים חומרים כתובים וחיבורים משלהם. בינתיים, פרויקט הויקי עבר לשלב של הערכה מעצבת של עמיתים כשהתלמידים מקנדה כותבים הערות על הפרויקטים שכתבו בתוך איזור הדיון של הויקי. ההערות מעניינות והתלמידות של אולפנת נווה חנה קבלו אותן בהערכה. הן אף הגיבו והתחילו ליישם את ההערות בעבודות שלהן (הערכה מעצבת).בסקירה מוצג המחוון שכתבה המורה מקנדה להנחות ולהעריך את תלמידותיה במתן משוב לתלמידות נווה חנה.
-
לינק
יש מעט עדויות אמפיריות על יעילותה של הלמידה השיתופית בקרב סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. המחקר הנוכחי תוכנן במיוחד על מנת לחקור את היעילות של למידה שיתופית ברמת סטודנטים הלומדים במכללות. העוגן התיאורטי של המחקר הנוכחי התבסס על הטקסונומיה של בלום. ממצאי המחקר מלמדים באופן מובהק כי למידה שיתופית מקדמת אצל סטודנטים חשיבה ביקורתית בעקבות סיעור מוחין, הבהרת רעיונות והערכת רעיונות המועלים על ידי אחרים. הסטודנטים שהשתתפו בצוותי הלמידה השיתופית הראו יכולות גבוהות יותר של חשיבה ביקורתית מאשר סטודנטים שלמדו באופן יחידני. אוכלוסיית המחקר היו סטודנטים במכללה אשר היו מעורבים בפעילות תרגול אשר במהלכה הם נדרשו לנתח, לעבד ממצאים, ליצור סינתזה שלהם ולהעריך את התוצאות באופן שיתופי (Anuradha A. Gokhale)
-
לינק
הצוותים החינוכיים של שני מוסדות לימוד בישראל ובקנדה יזמו ביחד פרויקט משותף באינטרנט המבוסס על חקר מקורות וכתיבה באינטרנט. הפרויקט המתוקשב נבנה על שני מרחבי תקשוב זהים מבוססים WIKI. התלמידות מישראל מנהלות באנגלית את כל החומרים הכתובים שלהן באמצעות אתר ה-WIKI ובמקביל התלמידים מביה"ס התיכון במונטריאול בקנדה הקימו אתר WIKI מקביל ודומה ובו הם מציגים חומרים כתובים וחיבורים משלהם. התלמידים מקנדה מבקרים כל יום באתר הויקי הישראלי ולהפך. בשני האתרים, יוזמים המורים השוואות בין יצירות ספרות שונות המועלות לאתרים. כל הזמן מתנהלות פעולות הדדיות של הערכה מעצבת משני הצדדים. בראיונות עם מורים ותלמידים מישראל ומקנדה נמצא כי רמת המוטיבציה וההיענות של התלמידים לכתיבה ולהערכה השיתופית היא מעל ומעבר לציפיות המורים.
-
סיכום
מתוך התבססות על נתונים ממחקר רחב על הוראת אוריינות בחטיבות ביניים מתאר המאמר שלושה מורים שהשתתפו בתוכנית מתמשכת של הוראת אוריינות והיו חברים בקבוצה לומדת של מורים שעבדה בשיתוף עם החוקרים. על בסיס תיעוד ישיבות העבודה, שיעורים בכיתות וראיונות נמצא כי למרות שכל מורה השתתף באופן פעיל בקבוצת הלמידה ופיתח ושינה את דרכי ההוראה שלו, המורים לא הביאו אל דיוני הקבוצה את התנסויות ההוראה שלהם בהיקף המצופה. ניתוח הממצאים מעלה שאלות על הדרך בה מורים לומדים מתוך שיתוף פעולה וכיצד ראוי להבנות ביעילות קבוצות למידה של מורים. (Hindin, A Et al)
-
סיכום
ראובן לזרוביץ ורחל הרץ-לזרוביץ מבקרים בפרק החמישי של הספר "למידה בדרך החקר: אתגר מתמשך" את החד-צדדיות של העיסוק בחקר מן ההיבטים הקוגניטיביים בלבד, שכן עיסוק כזה מזניח לדעתם היבטים נוספים של המחקר המדעי. המחברים מתארים שתי שיטות ייחודיות של הוראה שיתופית שפותחו בישראל: קבוצת חקר ושיטה הקרויה "הוראת עמיתים בקבוצות חקר קטנות". שני המודלים האלה הם ייחודיים לישראל ויישומם לווה במחקרי הערכה מעצבת ומסכמת. המחברים מתארים, מגדירים ומבררים מושגים בהוראה שיתופית, מתוך זיקה לתיאוריות שעיצבו אותם ומנתחים דוגמאות נבחרות, המעוגנות בתחומי תוכן ספציפיים בביולוגיה, כמו כן הם דנים בתוצאות, במסקנות ובלקחים של כמה מחקרים בתחום הוראת הביולוגיה, שבוצעו בארץ על פי שיטות ההוראה המתוארות.
-
סיכום
בספרה החדש Self-study for teacher educator מתארת פרופסור Samaras, Anastasia את השינויים איתם התמודדה בהכשרת המורים ואת השינויים אותם יזמה בתכנית הכשרת הסטודנטים להוראה באוניברסיטת ג'ורג מייסון בוירג'יניה ארה"ב ובמקום עבודתה הקודם. במסגרת עבודתה כרכזת הכשרת המורים פיתחה פרופסור סמאראס דגמים של למידה עצמית (self-study) של סטודנטים להוראה שהתבססו על עקרונות שיתוף והתייעצות העמיתים של ויגוצקי. אחד התחומים שפרופסור סמאראס מצאה כלקויים בהכשרת המורים היה הקניית יכולת תכנון לימודים לטווח ארוך יותר במהלך שנת הלימודים. מרכיב מרכזי בתכנית החדשה שטיפחה פרופסור סאמראס היה התמודדות של הסטודנטים להוראה עם תכנון, יישום וחקר של יחידת לימוד בינתחומית (The Interdisciplinary Unit)
-
לינק
כלים ופרויקטים חינוכיים ליצירת למידה שיתופית באתר של ד"ר אברום רותם. בסקירה מוזכרים הכלים והפרויקטים הבאים בישראל: מערכת שיתופון (המכון הטכנולוגי חולון שמפותח בראשות פרופסור מיקי רונן), מערכת קושיה (אוניברסיטת חיפה, בראשות פרופסור שיזף רפאלי), ווויקי (דוגמא של קורס הכשרת מנהיגות חינוכית בתקשוב, מחוז חיפה)
-
סיכום
האוניברסיטה הפתוחה היא אחת החלוצות הראשונות בארץ שהחלה לשלב את הוויקי בלמידה. החל מסמסטר סתיו 2006 החל מרכז שה"ם (המרכז לשילוב טכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה) בניסוי לבחינת יעילותה של סביבת הוויקי כסביבה לימודית שיתופית מקוונת. מחקר שליווה את אחד מקורסי הפיילוט באוניברסיטה הפתוחה שיישם את הלמידה השיתופית בסביבת וויקי מציג נתונים אופטימיים לגבי האפקטיביות של הלמידה השיתופית בסביבת וויקי. נמצא שרק 9% מהסטודנטים לא אהבו את העובדה שסטודנטים אחרים ערכו מונחים שהם הגדירו, ורק 13% חשבו שהעריכה של מונחים על ידי סטודנטים אחרים תרמה במעט לשיפור המונחים. ממצאים אלה מראים, שלא הייתה התנגדות לעריכה השיתופית באתר הקורס (חגית מישר-טל, עדנה-טל-אלחסיד)
-
סיכום
התפיסה של (Virtual Learning Commons (VLCׁ שהונהגה באוניברסיטת מניטובה בקנדה מייצגת תפיסה חדשנית של סביבה מתוקשבת הקשורה ללמידה משולבת של סטודנטים. ה-VLC היא קהילה שיתופית חדשנית של סטודנטים החוצה גבולות של תכנים אקדמאיים מוגדרים או קורסים מתוקשבים מסוימים. הסטודנטים החברים בקהילת ה-VLC יכולים לפגוש בקהילת ה-VLC סטודנטים עמיתים עפ"י תחומי עניין או לפגוש מנחים או מרצים עפ"י תחומי עניין אחרים. הרעיון המרכזי היה לפתח אתר אינטרנט המכיר בכך שההתפתחות האישית של הסטודנט אינה צריכה להיות מנותקת מההתפתחות האקדמית שלו.
-
לינק
מרכז משאבים ממוחשב מקיף לתחומי ההוראה השיתופית (Collaborative Learning) הכולל, מאמרים ספרים וכתבי עת המתארים מחקרים ואסטרטגיות למידה בתחומי התקשוב החינוכי. המאגר האקדמי מתייחס בעיקר לתחומי החינוך הגבוה וההוראה המתוקשבת במכללות. המאגר כולל מאמרים רבים אודות חקר אסטרטגיות הוראה שיתופיות שפותחו בעולם, תכנון מטלות בסביבה מתוקשבת, חקר תהליכים קוגניטיביים וקבוצתיים בלמידה מתוקשבת ולמידה מאותגרת בעיות בסביבה מתוקשבת. המאגר הוא חלק מפרויקט הערכה בחינוך הגבוה שפותח ע"י אוניברסיטת Central Queensland University באוסטרליה.
-
סיכום
בשנים האחרונות הולך וגדלה החשיבות של תיאורית ה- Distributed cognition לביסוס עבודת הצוות המתוקשבת והקהילות המקוונות בחינוך. התיאוריה של Distributed cognition גובשה בשנות ה-90 ע"י Edwin Hutchins כשהיא שואבת את נדבכי היסוד שלה מתחומי הסוציולוגיה, המדעים הקוגניטיביים ועקרונות למידת העמיתים של Vygotsky. עם ההתפתחות של קהילות מתוקשבות ופעילות מתוקשבת שיתופית באינטרנט העניקה תיאורית ה- Distributed cognition יסודות לתכנון של סביבות למידה ממוחשבות אשר יש בהן מרכיב בולט של עבודת צוות ושל שיתופיות בעיבוד מידע ופתרונות משותפים. האינטראקציה בין הלומד לבין לומדים אחרים – עומדת במוקד למידת העמיתים, והרשת מעניקה תמיכה ללמידה מסוג זה. הסקירה כוללת אוסף מקורות מידע ותקצירים שנאספו במאגרי מידע ממוחשבים בינלאומיים בתחומי החינוך והפדגוגיה.
-
לינק
הלמידה השיתופית בלבד אינה גורמת לשיפור בהישגיהם של התלמידים, אלא קביעת מטרה משותפת לכל חברי הקבוצה, הקפדה שכל תלמיד בקבוצה יסייע לחבריו להשיג מטרה זו, צירוף נכון של שיתוף פעולה בקבוצה, עיצוב המשימה הלימודית כך שתעודד תלות הדדית בין חברי הקבוצה ותגמול לקבוצה על ההישגים של כל תלמיד ותלמיד בקבוצה (שי ושרן, 1990ג; שי ושרן, 1990ב). על פי סלבין מתן התגמול מעודד את התלמידים לעזור אחד לשני כדי שכל תלמידי הקבוצה יצליחו. כמו כן, העזרה של התלמידים אחד לשני היא בעלת השפעה רבה יותר על התלמידים מאשר הלחץ המופעל עליהם מצד המורים או ההורים. בתחילת שנות ה- 90 נערך ניסוי לבדיקת השפעתה של שיטת החקר בקבוצות על ההנעה ללימודים, הניסוי נערך בקרב תלמידים הלומדים ב- 17 כיתות ו'. ההנעה של תלמידים אלו ללימודים נמדדה על ידי שלושה מדדים, המדדים לבדיקת ההנעה הם: הערכת מידת ההשתתפות של התלמיד בעבודת הכיתה על ידי המורה, הערכת מידת ההשקעה בשיעורי הבית על ידי המורה והחלטת התלמידים להמשיך לעבוד על המשימה הלימודית או לצאת החוצה לשחק בחצר. התלמידים שלמדו על פי שיטת קבוצות החקר, קיבלו הערכות גבוהות יותר ממוריהם והעדיפו פעמים רבות יותר להמשיך בעבודה במקום לצאת החוצה לשחק בחצר מאשר התלמידים שלמדו בהוראה פרונטאלית (שי ושרן, 1990ג). מכך ניתן ללמוד שהתלמידים הלומדים בקבוצות מפתחים הנעה רבה יותר ללימודים ואף אינם זקוקים לתגמולים, מאשר התלמידים הלומדים בשיטת ההוראה הפרונטאלית.
-
לינק
יותר ויותר פעילויות נערכות היום בבתי ספר יסודיים תוך התבססות על עבודת צוות של תלמידים בפרויקטים חינוכיים או מטלות שיתופיות לגיבוש תוצרי למידה. לאור זאת, יש חשיבות להערכה יעילה ואוטנטית של צוותי הלומדים בכל שלבי ההתמודדות שלהם. במקומות שונים בארץ ובעולם מפתחים מחווני הערכה לעבודת צוות והתבחין אשר פותח ע"י צוות מורי ביה"ס הרצל בחיפה הנו אחד המעניינים והמומלצים. מאפייני התבחין להערכת למידה של צוות פרויקט/תוצר בביה"ס יסודי: שלבים – בתחילת הדרך, בדרך אל היעד, השגת היעד התחומים: עבודת צוות, תכנים, עמידה בלוח זמנים.
-
לינק
מערכות למידה מותאמות אישית (PLE) מייצגות את הדור החדש של סביבות למידה מתוקשבות המאפשרות ללומדים לשלוט ולנהל את כל מערך הלמידה שלהם והתכנים. הלומדים לא רק יכולים להתאים את התכנים ללמידתם אלא גם לנהל את כל תהליכי הלמידה באופן עצמאי.בניגוד לסביבות הלמידה המתוקשבות הקיימות הנשלטות לחלוטין על ידי המרצים או מפתחי המערכת בסביבות PLE יש ללומדים מרחב וירטואלי משלהם בו הם יכולים לא רק לאסוף תכנים לימודיים אלא גם לנהל קשרים לימודיים וחברתיים עם לומדים עמיתים. לאחרונה, פיתחו אנשי JITT הבריטים אתר מידע מתוקשב המרכז בצורה שיטתית מאמרים, כתבות וניירות עמדה אודות מערכות למידה מותאמות אישית. אתר מועיל מאד לכל המתעניינים במגמות ההתפתחות של סביבות למידה מתוקשבות בעתיד הנראה לעין.
-
לינק
שבין שיעור וסוג ההשתתפות לבין ההישגים של הסטודנטים. ההשערה הייתה שבזמן שאין לסטודנטים אפשרות להיפגש עם המרצה, תהיה לפעילות בקבוצת הדיון ערך רב. נמצא כי פעילות בקבוצת דיון לקראת מבחן עשויה לעזור דווקא לתלמידים שבדרך כלל הישגיהם אינם גבוהים. מראיונות עם הסטודנטים עולה שהעובדה שקבוצת הדיון התנהלה בהנחיית המרצה תרמה להבנה מעמיקה יותר של החומר הנלמד ולהגברת הביטחון העצמי לקראת המבחן (שטימברג יעל, יהודית רם, עמרם אשל)
-
לינק
הרשת הישראלית ללמידה שיתופית הוקמה במטרה לאפשר למידה משותפת של בתי ספר ברחבי העולם באמצעות האינטרנט. הדגש בתכנית מושם על למידה רב תרבותית, שיפור יכולת התקשורת באנגלית, היכרות עם סביבת האינטרנט, סובלנות, פתיחות ובחינה מעמיקה של תרבות ישראל על מנת להציגה לשותפים במדינות העולם. מוצעים מספר מודלים ללמידה: כחלק מלימודי הספרות, כחלק מלימודי אנגלית, כחלק מלימודי קולנוע. בבסיס הלמידה עומד הרעיון שהתלמידים לומדים יחד שתי יצירות, האחת יצירה שנכתבה בישראל והשנייה במדינה השותפה, מתוך אמונה שיצירות אומנות רבות יכולות מצד אחד להוות חלון להכרות עם תרבות של אותה מדינה ובנוסף יכולות להוות גשר לתקשורת בין תלמידים ממדינות ומתרבויות שונות.
-
לינק
מה הם המאפיינים של קורס אקדמי שכולו מקוון ? לקורס מקוון במלואו חייבים להיות מרכיבים רבים ושונים , שהחיבור המערכתי הדינאמי והפונקציונאלי שלהם הם חלק בלתי נפרד מאופיו ומהצלחתו. אתר הקורס המקוון חייב להיות אינפורמטיבי ועשיר מאד וצריכים להיות בו קישורים מעניינים , רלבנטיים פועלים ומתחדשים, הסטודנטים צריכים להיות מעורבים בכל שלבי הקורס המקוון, לא רק בלמידה אלא גם בהכנה של חומרי הלמידה. הקורס חייב לכלול פורומים פעילים מאד ותוססים. "בקורס הפסיכולוגיה של האינטרנט" המועבר על ידי פרופסור עזי ברק מאוניברסיטת חיפה יש את כל המאפיינים האלו . חלק רב מהתכנים בקורס נתרמים על ידי הסטודנטים – בהנחיית המרצה ( עזי ברק ) .
תוצאות חיפוש עבור: למידה שיתופית
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין